"מה מתחשק לך ממש עכשיו, ברגע זה?" שאלה אותי חברה באחד הערבים השבוע. "המממ, אם מדברים ספציפית על עכשיו, אז לא בא לי ללכת לעבודה מחר, לא להיות חייבת לשמוע את ההרצאה ההיא, לא בא לי בכלל לנקות את הבית. בעצם, יש עוד משהו שממש לא בא לי – לעמוד שעות בבידוק הבטחוני ולהסתכן באיבוד מזוודה, אבל בו זמנית גם ממש מתחשק לי לנסוע לאנשהו"
החברה בהחלט לא ציפתה לתשובה מפורטת עד כדי כך ונשארת חסרת מילים לכמה שניות ארוכות מאוד. "אז מה עושים?" היא שאלה לבסוף.
"נראה לי הולכים על חופשה בארץ" עניתי, מופתעת בעצמי איך לא חשבתי על זה קודם.
מפה לשם, אנחנו בדרך לירושלים, לסופ"ש רווי חוויות.
07:00
שוק מחנה יהודה פוגש אותנו בצורה ערנית למדי. "זה תמיד פתוח בשעה כל כך מוקדמת?" שואלת בדוכן הראשון שעצרנו לידו.
"כן, יש מקומות שפתוחים כ הלילה בין חמישי לשישי. כמונו". עונה לי בחור נחמד שלפני שנייה מכר לי רוגלעך שוקולד טרי טרי, שרק הריח שיצא ממנו גרם לי להאיץ בחברה שלי למצוא לנו קפה ליד.
על השלט "מאפיית דובדבן".
"טוב, מה הולכים לשתות?" שואלת אותה לבסוף, אחרי שהיא לא מצליחה להבין מה אני רוצה ממנה. סימן די ברור שהיא זקוקה לקפה הזה בדיוק כמוני. אולי אפילו יותר.
"מיץ או קפה?" שואלת פעם נוספת.
"שילוב של שניהן נשמע לי נהדר" היא עונה לבסוף, בעודה נלחמת בפיהוק גדול של השכמה מוקדמת.
07:40
תחנה הבאה – דוכן מיצים מיוחדים עם השם עוזיאלי עליו. כפי שסיפרו לנו, עוזיאלי עצמו נפטר ממש לאחרונה וזה עדיין קשה לכל מי שהכיר את האדם מאחורי המותג המפורסם.
"היה נדמה שהוא קיים מאז ומתמיד ושתמיד נוכל למצוא אותו עושה סיבוב שוק בבוקר".
אבל הדוכן ממשיך להתקיים, ממשיך את דרכו ואת גישתו היוצאת דופן לבריאות הגוף והנפש. מיצים מיוחדים, גת, רקיחות מיוחדות כמו משחות שמבטיחות ששום בעיה רפואית היא לא בעיה גדולה.
השתעלתם, הרגשתם חלשים בבוקר – שוט של כורכום וג'ינג'ר ואתה בריאים לחלוטין ונושמים יותר טוב מהרגע שבו נולדתם.
מיץ פלפלת, מיץ שקדים, שייקים פירותיים עם חתיכות פרי ושייקים של ירקות – כל מה שאתם יכולים לעלות על דעתכם מחכה לכם כאן.
07:50
וקפה. חייב קפה עכשיו. שוק קפה הוא כנראה המציאה הכי פתאומית והכי נפלאה שיכולנו לחלום עליה. מגוון פולי קפה, הבנה של בעלי המקום איך שותים כל סוג, התאמה מדויקת של סוג החלב לסוג הפולים – קסם של ממש. האם הצלחנו לצאת משם ללא קפה הביתה? תנחשו לבד.
09:00
מתחילות להיות רעבות ממש. בורקס פינוקים טורקי קורא לנו. בורקס גדול, חם חם, מלא במילוי נדיב ובתוספת טחינה, ביצה קשה וחמוצים, באמת שזה אומר את הכל. ולמי אכפת מהקלוריות.
11:00
לא רק בשביל לאכול הגענו לירושלים. ממשיכות למלון לעשות בו צ'יק אין. מלון יהודה בירושלים, הממוקם באמצע חורשה טבעית ליד שכונת גבעת המשואה. מספיק פסטורלי בשביל שנרגיש שאנחנו בכפר, מספיק קרוב לעיר, על מנת שלא נפספס שום אטרקציה. קפיצה קטנה לספא – חובה.
14:00
מספיקות לסיור של סוף יום במוזיאון Foz. בין המוזיאונים המעניינים והמיוחדים שיש בירושלים. הוא מספר את הסיפור של הרעיון הציוני ותקומת מדינת ישראל, מנקודת מבט של כל מי שעזר לרעיון ולא היה יהודי.
מלא גילויים מדהימים חיכו לנו שם וההדרכה היא הדובדבן שבקצפת בחוויה.
17:00
כותל. כי איך עוד אפשר לקבל את השבת בעיר הקדושה בעולם. הרגשה מיוחדת במינה להיות באזור ביום שישי. מרגיש כאילו הטבע עצמו יודע שנכנסים עוד רגע ליום של מנוחה ונרגע אף הוא בהדרגה לכבוד השבת. לא משהו שאפשר להסביר במילים, לכן כדאי לחוות.
19:00
הגיעה הזמן למצוא את דרכינו חזרה אל בית המלון. על הדרך קופצות לאחד הפאבים שפתוחים פה בשבתות. כי קבלת שבת זה לגמרי חובה.
מחר מחכה לנו יום מעניין לא פחות, מתחם התחנה, שכונת עין כרם, סיור רגלי בנחלאות והמון אוויר לנשימה שלא באמת מרגישים בשום עיר אחרת בארץ. בעצם, מדובר גם בהמון אוויר לנפש.
